<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס קרימונה סימן מ"ו, ודפוס לבוב סימן שס"ח</h1>
<h2>דף ג:</h2>
הוי דבר שיש לו מתירין וכו', צור ישראל יואל, לתת ידך לאל, ידידי הר"ר שלומיאל כנפש השואל ודורש שלומך וטובתך, ובקצרה אשיב מפני הטרדא. יפה כתבת לאסור המאכל שליבנו בביצה שנולדה ביו"ט דדבר שיש לו מתירין לאחר יו"ט אפילו באלף לא בטיל, וכן פסק רבינו אבי העזרי זצ"ל. ומאי דמקשי אההיא דחולין [ו' ע"א, צ"ז ע"ב] מההיא דמס' ערלה [פ"ב מ"י] תבלין שנים ושלושה שמות מצטרפי אלמא דצריכי צירוף דצריכי שיעור לתבל, ולא אמרינן כיון דלטעמא עבידי טעמא לא בטילי, י"ל דהתם מיירי שנפלו לתוך תבלין של חולין ולא לתוך הקדירה, דודאי תבלין לתוך תבלין לאו לטעמא עבידי, וכן משמע בפרק בתרא דעבודה זרה [דף ס"ו] וההיא דשאור דאמרינן דאינו אוסר עד שיהא בו להחמיץ לא קשיא, דאע"ג דשאור לטעמא עביד ולא בטיל הני מילי כשיש בו כדי להחמיץ אע"פ שיש מן ההיתר יותר ממאתים או יותר מאלף לא בטיל, אבל אם אין בו כדי להחמיץ בטיל. וכן יש לומר נמי גבי תבלין דבעינן שיהא בו כדי לתבל וקל להבין. וכן חומץ בקדירה לא בטיל אם יש בו כדי נותן טעם אע"פ שיש מן ההיתר יותר משישים כיון דלטעמא עביד.
